1. בהמשך להחלטתי מיום 28.5.12 ולהחלטתי הנוספת מיום 14.6.12, במסגרתה קבעתי שאין די בחלופת מעצר בירושלים, בדק שירות המבחן את חלופת המעצר במגדל-העמק, זו שהוצעה על ידי המשיב עוד בשלב המעצר לצורכי חקירה. שירות המבחן הגיש תסקיר משלים ובו הוא ממליץ כי בית המשפט יורה על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.
2. כזכור, נגד המשיב ונגד נאשם נוסף, יוסף צדוק, הוגש כתב אישום בו מייחסת להם המבקשת עבירות שנעברו, לפי הטענה, לאורך שנים, בהיקפים כספיים של עשרות מילוני שקלים. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב הקים עמותה בשם "וזאת הברכה לתורה וצדקה בירושלים", שהינה נאשמת 3 בכתב האישום. בתקופה הרלבנטית שימש המשיב כמנהלה היחיד של העמותה, ואילו יוסף צדוק עבד כשכיר בעמותה. הוא שימש יד ימינו של המשיב וביצע עבורו פעולות רבות מאלו הנטענות בכתב האישום. בכתב האישום נטען, כי העמותה הפעילה במשך שנים תלמודי תורה, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, כוללים וישיבה. הרוב המכריע של כספי העמותה התקבל בתקופה הרלבנטית מרשויות שונות, וזאת בהתאם למספר התלמידים עליהם דיווחה העמותה. באישום הראשון מואשמים הנאשמים בכך, שהעמותה, בניהולו של המשיב ובתיווכם של יוסף צדוק ואחרים, העבירה לרשויות השלטון השונות, כמפורט בכתב האישום, דיווחים כוזבים בדבר מספר התלמידים הלומדים במוסדותיה. כתוצאה מהדיווחים הכוזבים, קיבלו הנאשמים מרשויות השלטון, במרמה ושלא כדין, סכומי כסף בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. באישום השני מיוחסות לנאשמים עבירות מס, ובאישום השלישי מיוחסת למשיבים עבירות של הלבנת הון, והכל כמפורט בכתב האישום ובהחלטתי מיום 28.5.12, אותה יש לראות חלק בלתי נפרד מהחלטתי זו, כמו גם ההחלטה מיום 14.6.12.
3. עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת את הבקשה המונחת לפניי, בגדרה התבקש בית המשפט להורות על מעצר שני הנאשמים עד לתום ההליכים המתנהלים נגדם. לאחר דיון שהתקיים לפניי ביום 24.5.12, ניתנה ביום 28.5.12 החלטתי הראשונה, בה ביקשתי כי שירות המבחן יכין תסקירי מעצר ביחס לשני המשיבים. שירות המבחן הכין תסקירים כאמור, ובדיון שהתקיים לפניי ביום 14.6.12 הודיעה המבקשת, כי אין היא מתנגדת לשחרורו של יוסף צדוק למעצר בית מלא. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לשחרר את יוסף צדוק למעצר בית חלקי, בתנאים אותם קבעתי.
4. ככל שמדובר במשיב שלפניי - יעקב ברגר - הציע שירות המבחן כי הוא ישוחרר למעצר בית בביתו שבירושלים. בהחלטתי מאותו יום קבעתי, כי אין די בחלופה זו, וזאת לנוכח העובדה ששהייתו של המשיב בסביבתו הטבעית עשויה להקל את הימלטותו מהארץ ולהגדיל את הסיכוי שהמשיב ישוב על המעשים המיוחסים לו. על מנת שתמונת הדברים בפניי תהיה מלאה יותר, ביקשתי כי שירות המבחן יבדוק את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב עוד בשלב החקירה, ולפיה הוא ישהה במגדל-העמק, בפיקוחו של הרב גרוסמן. כאמור, שירות המבחן בחן חלופת זו, והוא ממליץ כי בית המשפט ישחרר את המשיב לחלופה המוצעת. יובהר מיד, כי המבקשת הודיעה כבר בראשית הדברים, כי היא סבורה שאין להשיג את מטרות המעצר, אלא בדרך של מעצר ממש, ולא ניתן לאמץ חלופה כלשהי.
5. עילת המעצר האחת לה טוענת המבקשת משותפת לשני הנאשמים. זוהי העילה המנויה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, שעניינה קיומו של "יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה". ביחס לעילה זו קבעתי בהחלטתי מיום 28.5.12, כי העובדה שמיוחסות לנאשמים עבירות שנעברו במשך שנים, בצורה מאורגנת ושיטתית, ובסכומי כסף ניכרים מצביעה על כך, שאין מדובר במעידה או בחולשה של רגע, אלא בהתנהלות מתמשכת המעלה חשש להישנות המעשים, במתכונת כזו או במתכונת אחרת. דברים אלה אמורים במיוחד ביחס למשיב שלפניי, אשר חלקו בפעילות המתוארת בכתב האישום היה גדול מזה של יוסף צדוק. מכאן, שעילת מעצר של "מסוכנות" קיימת. עם זאת ציינתי בהחלטתי, כי העובדה שמעשי הנאשמים ביחס לעמותה נחשפו, מקטינה את החשש שהמשיבים ישובו לפעול באותה עמותה.
6. עילת המעצר השניה לה טוענת המבקשת בבקשתה, מתייחסת רק למשיב. עניינה בחשש שמא אם ישוחרר המשיב הוא יימלט מן הארץ ויתחמק מהליכי המשפט המתנהלים נגדו. המבקשת טוענת לקיומה של עילה זו בשל מספר טעמים:
ראשית, העובדה שהמשיב אינו אזרח ישראל אלא אזרח אנגליה. לטענת המבקשת, עובדה זו מגבירה את המוטיבציה והיכולת של המשיב לעזוב את הארץ.
שנית, העובדה שמרכז עסקיו של המשיב אינו בארץ אלא מחוצה לה.
שלישית, העובדה שנגד המשיב הוגש כתב אישום חמור אשר עונש כבד עשוי להיות בצידו, אם יורשע המשיב, מגדילה אף היא את המוטיבציה של המשיב לעזוב;
רביעית, המשיב הינו אדם בעל אמצעים, ולטענת המבקשת, עובדה זו עשויה להקל עליו את האפשרות לעזוב את הארץ בדרך זו או אחרת.
וחמישית, המבקשת הגישה לעיוני ולעיון הסנגורים ידיעות מודיעיניות שהגיעו למשטרה ממספר מקורות בהן נאמר, כי בכוונת המשיב להימלט מן הארץ לכשישתחרר.
בהקשר זה יצויין, כי המבקשת מעריכה כי שמיעת משפטו של המשיב לא צפויה להימשך זמן רב.
7. תשובת המשיב לטענות המועלות על ידי המבקשת היא, בתמצית זו:
ראשית, המשיב טוען שכאן ביתו. כאן מתגוררת אשתו, כאן מתגוררים חמשת ילדיו, וכאן הוא עצמו מתגורר מזה 23 שנים, מאז היה כבן 19. אכן, המשיב לא קיבל אזרחות ישראלית ושהייתו בארץ היא במעמד של סטודנט, ואולם אין זה משנה את העובדה שהוא מתגורר בישראל והוא חש עצמו כישראלי. אין חולק על כך שלמשיב עסקי תיווך נדל"ן בחו"ל ולכן הוא מרבה בנסיעות. ואולם לדברי אשתו, הוא מקפיד להגיע בכל סוף שבוע לארץ, וכן לכל חג.
שנית, המשיב טען בפני שירות המבחן, שאין לו כל כוונה לברוח, וכי בכוונתו לנהל את המשפט לפי סדר. אשתו של המשיב אמרה לשירות המבחן, כי המשיב הינו אדם ריאלי, וכי הימלטות לא תפתור את הבעיה הניצבת בפניו, וכי הדרך לפתרונה הוא בהתייצבות מול האישומים שהוגשו נגדו.
ושלישית, באשר לידיעות המודיעיניות נטען לפניי, כי המשיב הינו אדם שיש לו אוייבים רבים, וכי "הוא זה שהתלונן על הפרשה של "חדרי חרדים"". ב"כ המשיב סבורים, כי יש להתייחס למידע המודיעיני לו טוענת המבקשת, באספקלריה זו.
במהלך הדיון שהתקיים ביום 14.6.12 הגישו ב"כ המשיב החלטה שניתנה שבועיים קודם לכן בבית המשפט העליון, במסגרתה אישר בית המשפט העליון (כב' השופט י. דנציגר) החלטה של בית המשפט המחוזי שהורה על שחרורו בתנאים של נאשם שהינו אזרח שוויצרי, ואשר לו משפחה בשוויץ (
בש"פ 4343/12 מדינת ישראל נ' משה שליידר - החלטה מיום 1.6.12). ב"כ המשיב סבורים, כי בעניינו של המשיב יש ללכת בדרך בה הלכו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בפרשה הנ"ל.
באשר למשך הצפוי של המשפט, הרי שנראה כי באי כוח המשיב אינם שותפים לתחזית של המבקשת. אוסיף, כי הדעת נותנת שהימשכות המשפט ואופן ניהולו עשויים להיות מושפעים גם מאופן התנהלותו של יוסף צדוק.
8. אני שותף לעמדתה של המבקשת, שקיימות נגד המשיב שתי עילות מעצר, וכי החששות עליהן מצביעה המבקשת אינן חששות בעלמא. עם זאת אני סבור, כי ניתן לתת מענה לחששות אלה - במידה מתקבלת על הדעת של סבירות - על ידי אימוץ חלופת מעצר הדוקה, אשר שורה של תנאים ומגבלות בצידה. אכן, מדובר באדם שמבחינה פורמלית אינו אזרח ישראל אשר מרבה לשהות בחו"ל. ואולם התמונה העולה ממכלול הדברים היא, שכאן ביתו, כאן משפחתו, כאן מסגרות החינוך של ילדיו, וכאן מרכז חייו. בכל אלה יש להקהות את החשש שהמשיב יחליט לוותר על כל אלה ולעזוב את הארץ.
9. לנוכח כל האמור החלטתי לשחרר את המשיב בתנאים הבאים:
א. המשיב ישהה במעצר בית מלא ב"מדרשת הגליל" הנמצאת ברחוב היסמין מס' 8 במגדל העמק. מדובר במדרשה הקשורה לרב יצחק דוד גרוסמן עימו נפגש שירות המבחן ואשר התייצב היום לדיון. בתסקיר שירות המבחן נאמר, כי המדרשה מגודרת ויש בה שמירה 24 שעות ביממה. מובהר, כי מדובר במעצר בית מלא, וכי למשיב אסור לעזוב את המקום ולו לרגע.
ב. המשיב יהיה נתון תחת איזוק אלקטרוני.
ג. אחד משלושת המפקחים הבאים ישהה ביחד עם המשיב ויפקח עליו במהלך היממה כולה, היינו במשך 24 שעות ביממה. על כל אחד משלושת המפקחים לחתום על ערבות צד ג' בסך 25,000 ש"ח. המפקחים הם:
1. מר ישראל וירט, ת.ז. 036548808, שהינו עוזרו של הרב גרוסמן. רווק המתגורר במדרשה.
2. מר דוד שטרן, ת.ז. 036020899, נשוי ואב ל-6 ילדים, המתגורר סמוך למדרשה, עובד בה ולומד בה.
3. מר שלמה סולומון, ת.ז. 35792696, נשוי ואב ל-6 ילדים, המתגורר סמוך למדרשה, עובד בה ולומד בה.
ד. אני אוסר את יציאתו של המשיב מן הארץ.